מֵאָז שֶׁלָּמַדְתִּי לַשְּׂרוֹךְ אֶת נַעֲלַי
אֲנִי עוֹקֶבֶת אַחֲרֵי הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי.

פַּעַם אֲפִלּוּ הִגַּעְתִּי מְאֹד קָרוֹב אֵלָיו.

שִׂחַקְנוּ בְּיַחַד. מַחֲבוֹאִים, תּוֹפֶסֶת,
בְּרִידְג', כָּל מִינֵי מִשְׂחֲקֵי זוּגוֹת.
גַּרְנוּ יַחַד בְּדִירָה שְׂכוּרָה.
יֵשׁ לִי תְּמוּנוֹת מֵאוֹתָהּ תְּקוּפָה.
הַטִּיּוּל לִירוּשָׁלַיִם. שְׁקִיעָה. גְּרוּטָאוֹת שֶׁל תַּשַׁ"ח,
מַחֲזִיקִים יָדַיִם.
זֹאת הָיְתָה תְּקוּפָה.
מְקָרֵר הָיָה מָקוֹם מָלֵא אֶפְשָׁרֻיּוֹת.
יֶלֶד הָיָה דָּבָר שֶׁאֶפְשָׁר לְהוֹלִיד.

אֲבָל הָיִיתִי צְרִיכָה לְהִתְרַחֵק
כְּדֵי לִרְאוֹת אוֹתוֹ מִקָּרוֹב.
בְּלִי לָשִׂים לֵב הָפַכְתִּי שְׁקוּפָה
כְּעַמּוּד חַשְׁמַל.
הוּא עוֹבֵר מַמָּשׁ לְיָדִי, הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי.
לְמָשָׁל, בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה מֵהַשּׁוּק, בַּיּוֹם שִׁשִּׁי.
שְׁתִי יָדַיִם שׁוֹנוֹת מַחְזִיקוֹת סַל אֶחָד,
עָמוּס עַגְבָנִיּוֹת מַשְׁפְּרִיצוֹת זְרָעִים.
נוֹגְעִים, לֹא נוֹגְעִים, מַזִּיעִים.

יֵשׁ מִלִּים שֶׁאֲנִי צְרִיכָה לְחַפֵּשׂ בַּמִּלּוֹן
כְּדֵי לְהָבִין.

עַכְשָׁו הוּא גָּר מַמָּשׁ מָתַחְתִּי.
מִלְמוּלֵי חַמְסִין עוֹלִים מֵהַמִּרְפֶּסֶת.
בְּלִיל מִלִּים. בְּכִי שֶׁל תִּינוֹק.
אֲנִי מַקְשִׁיבָה. אֲנִי אֲפִלּוּ יְכוֹלָה
לְהָרִיחַ חֲבִיתָה.
וְלַחְשֹׁב שֶׁפַּעַם הַיָּרֵחַ הָיָה דֻּגְמָה
לְמָקוֹם רָחוֹק.

(מתוך "עורף האור" הוצאת הליקון 2000)

מִתַּחַת לַלַּיְלָה רוֹבֶצֶת אִשָּׁה בְּשִׂמְלַת פּוֹלִיאֶסְטֶר דְּבִיקָה.
חֲלוֹמוֹתַי צוֹמְחִים פֶּרֶא סָבוּךְ
בַּאֲפֵלַת בֵּית שֶׁחְיָהּ.
לִבִּי קָפוּץ בְּתוֹךְ אֶגְרוֹפָהּ
עִוֵּר כְּתִנְשֶׁמֶת.

פַּעַם הָיְתָה יוֹצֵאת בַּבֹּקֶר עִם מְעִיל וּמִטְרִיָּה.
הָיָה לָהּ שֵׁם, שֶׁהָיָה רָשׁוּם עַל מַעֲטָפוֹת.
כָּל חֹדֶשׁ הָיְתָה מַפְקִידָה מַשֶּׁהוּ בַּבַּנְק, וּמְשַׁחְרֶרֶת בֵּיצִית
לַחֲלַל הָרֶחֶם.
בָּרֹאשׁ הָיוּ לָהּ מַחְשָׁבוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לַחְשֹׁב אוֹתָן.

עַכְשָׁו רוֹבֶצֶת מִתַּחַת לַלַּיְלָה,
זוֹ שֶׁלְּשׁוֹנִי דָּבְקָה לְחִכָּהּ.
יֵשׁ בְּקָרִים שֶׁאֲנִי מִתְרוֹמֶמֶת מֵהַמִּטָּה,
עַד לַכִּיּוֹר, מִתְבּוֹנֶנֶת בַּמַּרְאָה.
פָּנַי יְרַקְרַקּוֹת לְתוֹךְ עַצְמָן,
לְטָאָה שֶׁחָמְקָה.
אֲנִי חוֹזֶרֶת וְשׁוֹקַעַת בְּחֵיקָהּ,
כְּבֵדָה כְּרֶחֶם פָּגוּם.

מִתַּחַת לְרִצְפַּת הַלַּיְלָה צוֹפָה
בְּקוֹמֶדְיוֹת יְשָׁנוֹת שָׁחֹר לָבָן שֶׁל פְּרֶסְטוֹן סְטַרְגֶ'ס
וּבְ"אַי לַאב לוּסִי".
לוּסִיל בּוֹל הִיא הַיְּצוּר הַיָּחִיד שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אַהֲבָה שְׁלֵמָה.
לִפְעָמִים אֲנִי מַבְחִינָה בְּאוֹר אַהֲבָתָהּ הַכְּחַלְחַל
עוֹלֶה מִבֵּין הַמַּרְצָפוֹת.

(מתוך "עורף האור" הוצאת הליקון 2000)

חווה או היום הראשון

"וַיִבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר-לָקַח מִן-הָאָדָם לְאִשָּׁה
וִיבִאֶהָ אֶל-הָאָדָם"
בראשית, ב', כב

כְּשֶׁהוּסְרָה רְטִיַּת הַלַּיְלָה נִפְקְחוּ עֵינַי
לִרְאוֹתְךָ חוֹלֵם אֶת הִוָּלְדִי.
גּוּפְךָ חָלָק, רַק שְׂרִיטָה קְטַנָּה
בֶּחָזֶה, הָעוֹלֶה וְיוֹרֵד בִּנְשִׁימָתְךָ -
צֵלָע שֶׁלְּךָ פּוֹעֶמֶת בְּתוֹכִי.
שַׁן, אָהוּב, שַׁן, עוֹד רֶגַע קָט.
בֵּין עֳפָאֵי הַגַּן חִוְרוֹן הַתְּכֵלֶת שָׁט.
בְּתוֹךְ תּוֹכָם, כְּעוֹלָלִים אוֹצְרֵי עָסִיס,
נָמִים פֵּרוֹת בִּקְלִפָּתָם. פִּתְאוֹם
רַעַד קַל מְנַעֵר טַל בֹּקֶר מֵעָלִים,
שַׁן, אָהוּב, שַׁן. בַּעַל הַבַּיִת טֶרֶם קָם
לְהִתְהַלֵּךְ לְרוּחַ יוֹם.

מִתַּחַת לִשְׁמוּרוֹת עֵינֶיךָ אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד.
אִם רַק אַתְמִיד בְּמַבָּטִי, נִדְמֶה, הָרֶגַע יִמָּשֵׁךְ לָעַד.
אַךְ הַיּוֹם עוֹלֶה, טִפִּין, טִפִּין; מַבָּטוֹ כְּבָר
מְטַפֵּס, חַם בְּגַבִּי. שֵׁן הָאֶרֶס נִנְעֶצֶת בַּפְּרִי.

מִבְּלִי לִפְנוֹת אָחוֹר אֲנִי רוֹאָה: נָחָשׁ
עוֹמֵד, שָׁעוּן עַל עֵץ.
צְהֹב אִישׁוֹנוֹ הַיּוֹקֵד לְמַרְגְּלוֹתַי רוֹבֵץ.
בּוֹא וַאֲחַבֵּק אוֹתְךָ, אָהוּב;
עוֹד קְצָת, אַתָּה תַּמְשִׁיךְ לִישֹׁן.
אֲנִי - לַעֲבוֹדַת יוֹמִי.
שׁוּב יוֹם רִאשׁוֹן.

1.
אַתָּה מוֹשִׁיט יָדְךָ לְתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ,
שׁוֹלֵף מִשָּׁם אֶת שְׁמִי, עַכְשָׁו אִישַׁן.
מְסַלֵּק קְוֻצּוֹת מִשְׁפָּטִים קְטוּעִים מִמִּצְחִי -
מַחְשְׁבוֹתַי נִסְפָּגוֹת בַּכַּר הָאָפֵל.

נִפְרָדִים לְתוֹךְ שְׁנָתֵנוּ אַט, אַט;
אֲנַחְנוּ מַחֲזִיקִים יָדַיִם, נוֹשְׁרִים
אִישׁ לְתוֹךְ חֲלוֹמוֹ.

רַק כְּשֶׁתִּלְחַשׁ אֶת שְׁמִי אֵדַע, בְּכָל שָׁעָה,
שֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר. אֶפְקַח עֵינַי לְתוֹךְ קוֹלְךָ.
רוּחִי תָּשׁוּב מִן הַלַּיְלָה וְתִלְבַּשׁ אֶת גּוּפִי.

מִסְּבִיבְךָ תָּקוּם עִיר; אֲדֻמִּים, אֲדֻמִּים צוֹנְחִים
רְעָפִים עַל גַּגּוֹת. בִּנְיָנִים מְכֹעֲרֵי קוֹמוֹת
צוֹמְחִים מַעֲלָה כְּגִבְעוֹלִים בָּאוֹר.
צַמֶּרֶת תַּנִּיחַ עַצְמָהּ תַּחַת רַגְלָיו שֶׁל עוֹרֵב.

2.
לַקָּפֶה אוֹסִיף כַּף מֵחֲלוֹם שֶׁחֶזְיוֹנוֹתָיו
מִתְרוֹצְצִים בְּתוֹכִי: אַתָּה - בּוֹחֵשׁ בִּבְלִי דַּעַת.
אֶנְעַל נַעֲלַי וְאֶכָּנֵס בְּדֶלֶת גּוּפְךָ,
בְּעוֹד אַתָּה חוֹלֵף בְּגוּפִי
לְתוֹךְ יוֹמְךָ.

אֲנַחְנוּ מַפְנִים עֹרֶף לָעֹרֶף, מַקְשִׁיבִים
לְהֵד צְעָדִים מִתְרַחֲקִים בַּתְּנוּעָה הַסּוֹאֶנֶת.
חוֹצְבִים מִסְדְּרוֹן שֶׁל שֶׁקֶט בְּאַכְזָרִיּוּת הַחֻלִּין
עַד הָעֶרֶב.

הַקִּירוֹת מַחֲליפִים מַבָּטִים, שׁוֹאֲלִים הַאִם
תִּשָּׁאֵר הַפַּעַם, בַּתָּוֶךְ הַנִּפְרָשׁ כְּחַלְחַל-קַר
עַל פְּנֵי הַמַּרְצָפוֹת? מִתַּחַת הַיְּשִׁיבָה לְרֶגַע
עַל סַפְסָל בַּסָּלוֹן, מֻנַּחַת הַקִּימָה לְאַלְתָּר.

בַּמִּטְבָּח אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל מַשֶּׁהוּ בְּזוֹל, בְּלִי
לִלְעֹס, בְּחֶבְרָתוֹ הַמְּאֻבֶּקֶת שֶׁל מְאַוְרֵר.
הזְמַן מַרְקִיד צִלְלֵי נֵאוֹן עַל פָּנֶיהָ; עֵינֵיהָ
נְעוּצוֹת בְּחֶמְדָּה בְּלוּחוֹת זְּמַנִּים שֶׁעַל הַמְּקָרֵר.

מֵאֲלֵיהֶן מוֹבִילוֹת רַגְלַיִם אֶל מִטָּה
הַנְּעוּצָה בְּאִישׁוֹן הַלַּיְלָה. כַּאן תוּכַל לִישֹׁן,
פְּקוּחַת עֵינַיִם, לְהֵרָדֵם לְרַעַד שִׁירַת הַמְּסִלּוֹת.

בַּבֹּקֶר שׁוּב לִנְסֹעַ מִכָּאן, אוּלַי אֲפִלּוּ
הַלַּיְלָה, כֵּן, עַכְשָׁו, לַחֲצוֹת אֶת הַחֹשֶׁךְ
בְּרַכֶּבֶת פְּרוּעַת מַחְשָׁבוֹת, עוֹרֵק פּוֹעֵם
בְּעִיר מְּצוּיָה, בָּתֶּיהָ מוּאָרִים, חֲמִימִים,
חֲלוֹן, סוֹרֵג, וִילוֹן, מִשְׁפָּחָה, חוֹלְפִים
עַל פָּנֶיהָ, לְאָן תֵּלֵךְ, לְאָן, הַבַּיִת נוֹתָר עַל תִּלּוֹ,
רֵיקוּתוֹ זוֹרַחַת מִתּוֹכוֹ, נוֹסֵעַ, נוֹסֵעַ בְּעַצְמוֹ.

הָרוֹצֶה לִרְאוֹת יָפְיוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ, יִטְמֹן לִבּוֹ בְּכִיסוֹ,
בָּבוּאַת יָרֵחַ בְּעֵינָיו - וְיַבִּיט בִּשְׁעַת חֲצוֹת;
בְּלַיְלָה שֶׁכֻּלּוֹ סִיוָן, יוֹשֵׁב יְהוֹשֻׁעַ בְּגִנַּת בֵּיתוֹ,
אוֹסֵף פָּנָיו בְּיָדָיו, וְחוּט הַמְּשֻׁלָּשׁ מָשׁוּחַ סָבִיב לוֹ,
כְּלָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית.

הָרוֹצֶה לִרְאוֹת, יָצִיץ בָּאִישׁוֹן שֶׁאֵינוֹ גּוּף
וְאֵין לוֹ דְּמוּת הַגּוּף, וְיִרְאֶה דְּמוּת נַפְשׁוֹ שֶׁלּוֹ
בַּמַּיִם הַצְּלוּלִים. שִׁבְעָה רְקִיעֵי תְּכֵלֶת זוֹהֲרִים
מֵעֵינָיו שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ. עַל מִצְחוֹ
יָרֵחַ וְעָנָן כְּזוּג אוֹהֲבִים, צֵל חוֹלֵף.

עַל פְּנֵי שְׂמִיכַת מַחֲטֵי אֹרֶן, הוּא הוֹלֵךְ וְנִפְרָשׂ,
רַעְיוֹן רוּחַ. אֶצְבְּעוֹתָיו מְנַגְּנוֹת עַל מֵיתְרֵי מִזְרָח,
בֹּקֶר מְבַצְבֵּץ, וְהוּא - פּוֹסֵחַ עַל שְׁנֵי/ שְׁתֵּי הַסְּעִיפִּים.
טֶרֶם הִשְׂכִּיל לִשְׁכֹּן בְּתוֹךְ גּוּפוֹ, לְהַשִּׂיג
צוּרַת אַהֲבָתוֹ בְּתוֹךְ פִּיו, לְזַוֵּג דַּעַת וּמַכְאוֹב.

מַה דֶּרֶךְ הָרוּחַ בְּמַבָּטוֹ? כַּעֲצָמִים בַּבֶּטֶן הַמְּלֵאָה.

הָרוֹצֶה לִרְאוֹת בַּיֹּפִי, יַמְתִּין לְקֶרֶן חַמָּה רִאשׁוֹנָה
נִשְׁבֶּרֶת בְּדִמְעָתוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ.
בְּמָקוֹם שָׁם נוֹשֶׁרֶת טִפַּת זֹהַר
עַל אַדְמַת יְרוּשָׁלַיִם, פּוֹרֵץ וְעוֹלֶה
אַרְיֵה בָּשָׂר וָדָם מִתּוֹךְ הָאֵפֶר,
וְרִבּוֹא אֲרָיוֹת זוֹרְחִים מִן הַדְּמָעוֹת;
חַדֵּי שִׁנַּיִם, עַזֵּי שֶׁמֶשׁ, מְבַעְבְּעִים,

נְכוֹנִים לִטְרֹף נַפְשָׁם בְּכַפָּם לָאַהֲבָה.

י"ז בסיון תשס"א
(פורסם בנוסח שונה ב "לפתע פתאום האדמה" הוצאת כרמל, 2005 )


פרגמנטים של פרידה

*
כֵּיצַד אֶפָּרֵד מִמְּךָ?
אֶלְכֹּד לְמַעַנְךָ זַהֲרוּר אַחֲרוֹן
מְרַצֵּד עַל אֶדֶן הַחֲלוֹם
עָלָיו יָשַׁבְנוּ.

*
כֵּיצַד אֶפָּרֵד מִמְּךָ?
בִּשְׂעָרְךָ אֶטְמֹן נוֹצָה
מִצִּפּוֹר שֶׁחָלְפָה בֵּין עֵינַי
עֵת רְאִיתִיךָ לָרִאשׁוֹנָה.

*
כֵּיצַד אֶפָּרֵד מִמְּךָ?
מַאֲכֶלֶת מַבָּטְךָ מַשְׁחִיזָה אֶת הַפִּנָּה
הַחֲשׁוּכָה בְּיוֹתֵר בְּתוֹכִי.

אָנִיחַ אֶת אִישׁוֹנְךָ הַלּוֹהֵט
עַל לְשׁוֹנִי. אֶבְלַע
אֶת הָאוֹר הַנִּגָּר.

All is heard at the end of time.

Perfected is the reflection of nothingness
staring back from shop windows.
Black eye holes gape at me
from the skulls of passersby
One can see the street
to its very end,
to the infinity of lines.

All the streets crawl towards the Garden.
I can hear the green paint crack,
peeling itself off the benches,
beckoning me to return
into your ribcage.

The cherubs still guard the entrance,
cigarette butts in their open stone palms,
mildew spreading in the whiteness of their eyes.
Wind blows soft in the leaves of Knowledge,
bringing me children's laughter as they play –
so close, it is almost
possible to touch.
I'll rest myself for a moment;
The bundle is ready.
I wait for you
to invent a perfect peace for me,

for the last of all flies to hush.

Note: This poem is based on the Jewish burial prayer ("Hashkava") which includes allusions to Psalms, the book of Samuel and other biblical texts.


Between Thunder and Lightening

"Then the Man and his wife heard the sound of the Lord God as he was walking in the garden in the cool of the day, and they hid from the Lord God among the trees of the garden." Genesis, 3:8

In the beginning, whiteness struck our eyes
and blinded the foundations;
We were shocked into knowing
rushing to cover ourselves
with a shivering leaf
forgetting all
in one breath.

And hearing His voice thunder through the Garden,
in the cool of day, from far, far away,
falling on our heads from a rooftop
tearing ribs from our bodies –
once again we are left
each separately dressed
in a coat of skin
and nakedness.

B.
Darkness defines itself in relation to you
a stubborn child, taunting. You hold him
to your breast, caressing him gently, explaining
that sleeping with a shirt unfilled by a body
is still better than being awake.

C.
Underneath the table, the brink of the abyss
draws itself precisely around your feet.
Strange how your face doesn’t disclose
the chill; green leaves sprout in your plate,
your glass is overflowing.
You inhabit your body with determination
bolt upright, as if it were a chair you are sitting on
and not a raft on the shadowy face of Tartarus.

D.
When you get up to leave,
everywhere you step
the earth will re-arrange itself
to become solid again

* Orna's husband, Yanai Wiess, a talented musician, was killed in the bombing at "Mike's Place" on the Tel-Aviv promenade, where he was playing with a band, on April 30, 2003.